2025/06/14     י"ח סיון התשפ"ה

פרשת בהעלותך תשפ"ה, וירטואוז, יקב חמש אבנים.

virtuous20פרשת בהעלותך תשפ"ה, וירטואוז 2020, יקב חמש אבנים

יין מקולס

בפרשת השבוע מופיע פסח שני, זה מועד ב' למי שלא הצליח להגיע לבית המקדש בערב פסח. דיני הקרבן זהים לקרבן פסח ראשון, "כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ" (במדבר ט/יב). צריך לצלות אותו "עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ" (שמות יב/ט). חז"ל מגדירים כזו צליה 'מקולס' (פסחים עד/א: 'גדי מקולס'). הבה נבדוק מה פירוש המילה 'מקולס', לכאורה יש בה דבר והיפוכו. גם שבח: "לְבָרֵךְ לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס" ('שוכן עד'), וגם בוז: "לַעַג וָקֶלֶס" (תהילים מד/יד). כיצד יתכנו שתי משמעויות כה שונות באותו שורש? את ההסבר יש לקבל על פי דברי רש"י: "מקולסים - צלויים כשהם שלמים, ותולים כרעיהם וקרסוליהם וקרביהם סביבותם" (ברכות יט/א, כך גם בפסחים נג/א, ביצה כב/ב). עכשיו הכל ברור: 'מקולס' זה חשוף, כל מה שאמור להיות נחבא בפנים, נראה גלוי כלפי חוץ. מי שהפנימיות שלו משובחת, הרי שה'קילוס' יעניק לו דברי שבח, כך זה גם עם הגדי, הוא טרי, שוחטים אותו ממש לפני צלייתו, את בני המעיים שוטפים היטב, ומסדרים אותם יפה סביב השיפוד. ביחס לאיך שצריך להראות צלי אש, התמונה הזו ראויה "לְבָרֵךְ וּלְקַלֵּס", אך כשמציגים דבר מה במלוא הכיעור שהוא מחביא ומסתיר, הרי שבכך שמים אותו ללעג וקלס.

עכשיו כבר ברורה כותרת המאמר: "יין מקולס". יש אנשים שעושים יין בביתם, אוספים מהשוק ביום שישי את שאריות הענבים, שטרקטור עם שׁוּפֶל משליך לאשפה, מכניסים לחבית פלסטיק מזוהמת, מוסיפים 20% סוכר, יוצא להם מזה נוזל בלתי מזוהה מתוק וכהיל, אחר הסחיטה מוסיפים לקליפות מים, והפעם 30% סוכר, זה 'יין שני', אחר כך גם שלישי באותו האופן, לבסוף מערבבים את כל התוצאות. היצרן מרוצה מהתוצאה, כי יוצא לו פחות משני שקלים לכל ליטר, קוראים לזה  'יין עצמי'. ה'יצרנים' הללו בעלי הערצה עצמית בלתי מוסתרת, מציעים לכל אורח לטעום מהיצירה. היין הזה הוא 'מקולס'! הטועם אינו מעיז לומר בקול את דעתו, אבל היין הוא ודאי 'לעג וקלס', למרות שהיינן 'המדופלם' מקלס ומשבח אותו.

מאידך הנה סיפור הפוך. מישהו עשה מסיבה ורצה לבדוק את חבריו, קנה חמישה בקבוקים יין משובח (שלש מאות שקלים כל בקבוק), לקח מיכל פלסטיק ריק של תרכיז פטל, ארבעה ליטר, כמובן שטף היטב, ומזג לתוכו את חמשת הבקבוקים, וסיפר לחבריו שזה 'יין עצמי'. חלק לא רצו אפילו לטעום, אבל אלה שכן טעמו, אמרו שכדאי לטעום, זה משהו מיוחד, לבסוף כולם החליטו שזה ביזיון לאכסן כזה יין טוב, בכזה מיכל פשוט. כמובן שאחר כך הוא סיפר להם שזה היה סתם מבחן, והראה להם את הבקבוקים עם התווית. את היין ההוא איש לא 'שיבח', היין עשה את זה בעצמו, זוהי אם כן הדוגמא החיובית של 'יין מקולס'.

מכאן להצעות שלי. יש לי בחנות יינות באמת 'מקולסים' לשבח, המחיר שלהם  אמנם לא בשמים, אלא בהחלט בהתאם, במדור כאן אני משתדל להציע יינות במחיר עממי (לפעמים אני חורג כמו הפעם), אבל באתר שלי אתם יכולים לעקוב ולמצוא יינות 'מקולסים' בכל רמה שתרצו. אבא שלי הביא לחבר שלו פעם אחת בקבוק בשם "וירטואוז" מיקב 'פייב סטונס' [חמש אבנים] מאז האיש ההוא לא קונה משהו אחר, ננעל על היין. איש לא קילס את היין, היין הזה קילס את עצמו.

ויקיפדיה: וירטוּאוֹז הוא אמן – מוזיקאי, צייר או משורר – המצטיין בכישוריו האמנותיים ובעל טכניקה יוצאת דופן.

היין מגיע בבקבוק קוני כבד ויוקרתי ובמארז, אבל, "אל תסתכל בקנקן (גם אם הוא יפה) אלא במה שבתוכו" ואכן, התוכן לא פחות יפה ואף עולה עליו.

וירטואוז 2020 הוא יין אלגנטי, חלק ונעים, בלנד של 61% קברנה סוביניון, 17% מרלו, 10% מלבק ו12% פטי ורדו שהתבגרו יחד בחביות עץ אלון 15 חודשים.

ריחות של פירות יער שחורים ובשלים עם ניחוח עץ האלון, יין מורכב עם רבדים עמוקים, אלגנטי וסיומת ארוכה.

אלכוהול 14%. כשרות: רבנות מקומית, מחזיקי הדת בעלז, הרב דוב לנדאו ו-O.U. המחיר: 260₪.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב