פרשת מטות מסעי תשפ"ה, לנדמרק 2B, יקב ברבדו
כבר הזכרתי בשנים הקודמות שבהפטרה של השבוע מוזכר הגפן, וכמובן שזה הנושא שעליו נתמקד. הנביא מקונן על הבגידה של העם, ואומר: "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת, וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה" (ירמיהו ב, כא).
כמובן שהוא משתמש בגפן כמשל, אבל ברור שהוא צריך לקחת נושא שהשומעים מכירים ומבינים. אזי הבה ננסה גם אנו להבין.
גזע הגפן צריך להיות נקי מענפים, כדי שהאשכולות לא ישתרעו על הקרקע. על כן הכורם גוזם כל ענף שצומח מהחלק התחתון של הגזע. ענפים אלה הם "סוּרֵי הַגֶּפֶן", כלומר: החלקים הסוררים. בעגת הגננים נקראים ענפים אלה "חזירים". הסיבה לכך היא שְׂפַת הפלחים הערבים שהיו כאן לפנינו. הם לא הכירו את החזיר האירופי שעולה על שלחנם, לפי האסלאם אסור לאכול "חנזיר", אבל את חזירי־הבר הכירו היטב, וגם ידעו את גודל הנזק שהם מחוללים לחקלאות. עם הניבים הבולטים מפיהם הם חופרים סביב הגזע, שם יש שורשים רכים וספוגי מים, והם "גונבים" מהעץ את ההספקה שאמורה לעלות למעלה. גם הענפים הסוררים עושים זאת, ומכאן שמם.
זהו אם כן הרקע החקלאי לנושא, וכיצד זה קשור לביקורת הנביא על העם?
כאשר מתגבשת חברה אמינה וישרה של עובדי ה', מטבע הדברים מבקשי ה' מצטרפים אליה, וסומכים על המנהיג ירא־השמים. כאשר רודף בצע או מעמד מגלה כזו חברה, קל לו להידחק אל השורות הראשונות, כי הסובבים אינם מחפשים כבוד. בתמימות הקהילה הם לא מעלים בדעתם שיש כאן כוונות זדון, או לפחות זדון למחצה.
כשה"גבאי" מגיע לעמדת מפתח, הוא כבר יושב על מקורות התקציבים, ומסיט אותם להיכן שהוא רוצה. זהו "סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה" שהנביא מתלונן עליה.
אם זה קורה בפינה נידחת, זו בעיה מקומית של הקהילה. אבל כאשר זה קרה בתוך בית המקדש ובתוך ארמון מלכי יהודה, זעק הנביא על התופעה, וביקש לבלום אותה.
האם להציע השבוע יין? כן! למה? הרי זה תשעת הימים! אבל אנו מצפים לגאולה, ואז יהיה תשעה באב חג גדול, יין יישפך שם לרוב, ולמרבית הפלא נמשיך לקרוא את מגילת איכה! כמובן במנגינה של נוסטלגיה, נזכור את הימים שבכינו בהם.
בתקופת בית המקדש השני, היו היהודים שותים יין בתשעה באב ומשתכרים! (איכה רבה ג, ה). כנראה שזה היה "פורים זוטא". בעזרת ה', ובקרוב נזכה לעוד פורים בתאריך ט' באב. עוד השנה, אמן.
הנה יין לשבת זו, וגם לשבת הבאה, שזה ערב תשעה באב. אמרו חז"ל: "מעלה על שלחנו כסעודת שלמה בשעתו".
השבוע פתחתי את 2B של "יקב ברבדו", יין מסדרת הפרימיום LANDMARK – שם שמתאים בהחלט ליין שהוא אכן ציון דרך.
מדובר בבלנד מוקפד של קברנה סוביניון ומרלו, אך מה שמייחד אותו באמת הוא תוספת הזגים – קליפות ענבי המרלו, שהופרדו מוקדם מתירוש שיועד לרוזה – לתוך התירוש האדום שבמהלך התסיסה. שילוב זה הכפיל את עוצמת המגע עם הקליפות ויצר יין בעל עומק יוצא דופן, ארומה בולטת, וגוף עשיר שמבטיח גם יכולת התיישנות מרשימה.
לאחר תסיסה מלולקטית מלאה, היין התיישן 24 חודשים בחביות עץ אלון חדשות – 75% צרפתי ו-25% אמריקאי – תרומה נוספת לאופי השלם והמלטף.
בכוס קיבלתי יין בצבע אדום עמוק כמעט שחור, גוף מלא, פרי בשל, חמיצות מאוזנת וקריצה מרירה עדינה שמעניקה מורכבות ועומק. הסיומת ארוכה, חלקה ומשאירה חשק לעוד לגימה.
14% אלכוהול, כשר בהשגחת הרבנות המקומית ו-O.K., במחיר סביב 190 ש"ח – יין ששווה כל לגימה.
לחיים, גאולה שלמה ושבת שלום
שרגא - אתר היין הכשר
