פרשת שופטים תשפ"ה, גוברין 2018, יקבי כרמל
בסוף מסכת הוריות מְדָרֶגֶת המשנה את המעמדות בעם ישראל: כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי, לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר, מַמְזֵר לְנָתִין, נָתִין לְגֵר, גֵּר לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּם שָׁוִים. אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם, וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ, מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ (הוריות י"ג, א).
כשנגיע לגמרא שם, יש הרבה מה ללמוד ולהתפעל בסולם הערכים הזה. אנו נשים לב לעובדה שתלמיד חכם מצליח לעקוף את כל הרשימה. מעניין שאנו פוגשים את הרעיון הזה גם בפרשת השבוע. תחילה "שופטים ושוטרים" בזמן התנ"ך בחרו בתלמידי חכמים לנהל את בית הדין, שכיום נקרא "בית המשפט". הפרשה הבאה בתורה: "שום תשים עליך מלך" (דברים י"ז, ט"ו). אחר כך: "לא יהיה לכהנים הלוויים חלק ונחלה בעם ישראל" (דברים י"ח, א). אחר כך: "כי יבוא הלוי" (דברים י"ח, ו). בפרשה מופיע גם המלך, והמשנה דיברה כנראה על מה שיש לנו בזמן הזה.
אנו רואים שהשופט והשוטר עקפו את כל המעמדות, גם את הכהן וגם את המלך, כי התורה יקרה מִפְּנִינִים (משלי ג', ט"ו), כלומר: יותר יקרה מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים. והמלך יותר חשוב מהכהן הגדול, שהרי התורה אסרה על המלך לוותר על כבודו. אבל כשהוא נאלץ לכבד תלמיד חכם, זה לא הוא שמוותר, אלא שביחס לתלמיד חכם יש חישוב מסלול מחדש. לא מכבדים את האיש החכם, אלא מכבדים את התורה שהוא יגע בה, עד שהיא הפכה אותו לאיש מרומם מכל.
עם תובנה זו נעבור לנושא שלנו. גם בברכות יש דיני קְדִימָה. העיקרון הוא ראשי התיבות: "המגע אש" דהיינו: המוציא, מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכול. זה נושא מרתק, שבעזרת ה' ניגע בו פעם. על כל פנים, אנו רואים שברכת הגפן נמצאת במקום שלישי, ובכל זאת בשבת אנו מקדימים אותה לפני המוציא ומזונות. ההסבר הפשוט הוא שאסור לאכול לפני קידוש, אבל זה עצמו צריך ביאור: למה שנעשה קידוש על הגפן ולא על חלה או עוגה?
התשובה מקבילה למה שקורה עם תלמיד חכם. יין זה לא סתם ענבים סחוטים, אלא תירוש שעבר שִׁבּוּחַ והתיישנות. אחר שהיין קיבל את זכות הקדימה שלו, גם תירוש צעיר זוכה להיות כשר לקידוש. כי תפוזים סחוטים זה "מיץ תפוזים", וענבים סחוטים הם "תירוש". בדיוק כמו בתורה, תלמיד חכם הוא לא איש עם ידיעות, אלא איש מרומם. התורה הקדושה עושה אותו "איש קדוש", ולמרבית הפלא גם ביין זה כך! הרי היין הוא "נסכים", שהם חלק בלתי נפרד מהקורבנות. כי זה לא "ענבים סחוטים", אלא הרבה מעבר לכך.
יועיל לנו אם נזכור את המאמר בשעת הקידוש, וגם כשלוגמים מעט בזמן הסעודה. הלגימה עשויה לחבר אותו למקום יותר מרומם, מאשר סתם משהו טעים, כאילו זה היה שניצל או גלידה.
הנה ההצעה של השבוע בהשראת המאמר:
סינגל ויניארד של "יקבי כרמל" מענבי פטיט סירה שנבצרו מכרם פראי ובוגר בן כ־40 שנה.
הכרם שוכן בגוברין שבשפלת יהודה, אזור שמתאפיין באקלים שמעניק לענבים עוצמה ואופי.
היין התיישן במשך שנה וחצי בחביות עץ אלון, והתוצאה: צבע אדום עמוק נוטה לשחור, גוף מלא, טעמים עשירים של פירות שחורים בשלים, עם נגיעות של וניל, קפה ותיבול עדין.
אלכוהול:13% המחיר כ 120 ש"ח. כשרות: רבנות מקומית O.U ובד"צ מהדרין של הרב רובין.
לחיים שבת שלום
כתיבה וחתימה טובה
שרגא – אתר היין הכשר
