חדשות ועדכונים
חג השבועות תשפ"ו (2)
כולנו מכירים את המאמר המפורסם לכבוד חג השבועות: "כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה: חזו בני חביבי, דמשתכחין בצרה דילהון ועסקין בחדוותא דילי". יש בזה כמה שינויי נוסחאות קלים, ברוב הציטוטים מצוין שהמקור הוא בזוהר, יש אומרים זאת בשם הגר"א. אני מבקש להתמקד במילה חדוותא - חדוה, הכתובה כאן ביחס למה שלומדי התורה מתעלמים מקשיי היום יום כדי לעסוק בה. אכן המילה חדוה מופיעה בתנך שלוש פעמים.
א פעם אחת צמוד למילה עוז: "עוז וחדוה במקומו" (דברי הימים א' טז/כז). כלומר: החדוה היא מעוז, מבצר, מקלט.
ב פעם שניה בתיאור כיצד בנו את בית המקדש השני, למרות הקשיים הרבים שהערימו האויבים סביב, העוני והמחסור, עשו הכהנים, הלויים ובני הגלות את חנוכת בית אלקינו זה בחדוה. כלומר: התגברנו. כבשנו. היה קשה והצלחנו (עזרא ו/טז).
ג החדוה מספר שלוש היתה בערב ראש השנה של אותה שנה. אמר נחמיה לשבי ציון העניים: "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים, ושלחו מנות לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו, כי חדות ה היא מעוזכם" (עזרא ח/י). החדוה הזו היא הפעם השלישית. על פסוק זה אומרים חזל שלכבוד עונג יום טוב מותר ללוות כסף גם למי שאינו יודע כיצד יחזיר, כי "חדות ה היא מעוזכם". כדי לקחת כסף מבלי לדעת מהיכן להחזיר, צריך לקחת לפני כן נשימה עמוקה ולהחליט אני הולך על זה. יש לי מעוז, מקלט, ה' הוא המבצר שלי.
זה מסביר מדוע ברשימת הברכות שמאחלים לחתן מציינים ששה סוגים של שמחה: אשר ברא א' - ששון ב' - ושמחה, חתן וכלה ג' - גילה ד' - רינה ה' - דיצה ו' - וחדוה. כיוון שחתן צעיר העומד תחת החופה הוא אמנם בהחלט שמח, אבל יודע היטב שמערכת ארוכה של התמודדויות עומדת בפניו עד שיגיע לשיבה טובה מוקף בנכדים ונינים אוהבים ושמחים. על איזה מקלט הוא מסתמך. זהו המשך הברכה: אהבה אחוה שלום ורעות. את כל מה שאי אפשר לעשות לבד מבטיחה לו הברכה שיחד עם אשתו הם יצלחו את כל הקשיים.
ישנן עוד דוגמאות, אך אחר שהתמונה ברורה אני רוצה לשאול שאלה קשה. כהקדמה למתן תורה מספרת התורה שיתרו חותן משה שמע את כל הניסים שנעשו לבני ישראל "ויחד יתרו על כל הטובה" ליבו התמלא חדוה (שמות יח/ט). כולם מלאי התפעלות מהיושר האמיץ שלו. "שמעו עמים ירגזון" (שמות טו יד). כולם התהפכו במיטה על הצד השני והמשיכו לישון. איש אחד נכבד עם מעמד וקריירה שמע שיש כזה דבר ולא נותר אדיש אלא מיד עשה כברת דרך ארוכה למדבר לבוא לראות לשמוע ולהצטרף. לא יכול להיות משהו יותר יפה ואציל מזה. היה בדור האחרון אורי זהר ז"ל אחד כזה. והנה באים חזל ותוקעים קוץ בבלון: "ויחד בשרו נעשה חדודין חדודין" (סנהדרין צד/א מובא ברש"י שמות יח/ט). הוא הכיר את מצרים מקרוב, ידע את גודל האימפריה הזו, כמה אוצרות, כמה פפירוסים, כמה חכמה, סיכומים. בתנ"ך ישנו מושג "חכמת מצרים" (מלכים א' ה/י). עד עצם היום הזה מתעמקים מלומדים במה שהם מגלים בפירמידות ובשאר הגנזכים הארכיאולוגיים, וכל זה שקע במצולות. זה נתן ליתרו דקירה בלב. למרבית הפלא בדיוק ברגע הכי יפה שלו חז"ל נזכרים לציין זאת. למה? התשובה היא שלא הצגתי נכון את התמונה. הדקירה הזו היא צל"ש ליתרו. כשאנו שומעים שמצרים שקעה, בבל שקעה, גילגמש, תחפנחס, חמורבי ועוד, כל העבר שקע, כל אחד אינו אלא רבע עמוד בספרי היסטוריה עתיקים. אבל מי שחי בתוך מצרים, ראה נשם והיה שותף, בשבילו זה רומח גדול בתוך הלב. כתוב כאן שאף על פי כן הוא הסכים להזניח את כל מה שהוא ידע ראה השקיע והיה שותף ולנסות דרך חדשה. לכן זה מוגדר ויחד. זה לא הצטער. זה שמח. אבל שמחה של כיבוש. שמחה של אתגר שהצלחתי לכבוש.
אם היינו מסיימים את הדברים במאמר עצמו, היה זה מאמר נאה לחג השבועות.
אך מאחר שבפינה זו אנו עוסקים גם בעולם היין, ראוי להוסיף נקודה נוספת. אמנם יין הוא משל לסודות התורה, אך כאן נעסוק בפשט הפשוט.
יין אינו דומה לשום משקה אחר. מיץ תפוזים, קפה או קולה נעשים לפי מתכון קבוע. ביין אין מתכון. היינן ממתין לראות מה עשה הקיץ בכרם. אמנם ביקב בוחרים את הענבים המשובחים ומעניקים להם תנאים נאותים, אך כל אלו אינם יוצרים את היין אלא רק שומרים עליו שלא יתקלקל. אם בסופו של דבר מתקבל יין שאינו יכול להימכר במחיר ראוי, הרי שהיינן לא רק שלא הרוויח אלא הפסיד. ענבים משובחים עולים כסף, פועלים עולים כסף, והמרתף ממוזג כל הקיץ.
ואז מגיע הרגע שבו פותחים מיכל גדול לאחר שבועות של תסיסה, ומגלים שהיין משובח. באותו רגע מתעוררת בלב היינן תחושה של חדוה. בעונת הבציר הלב היה מלא תקוה וחשש, אך מלבד להמתין ולהתפלל לא היה בידו לעשות דבר. יש ייננים שישנים בתקופה זו בין החביות, לא כדי לפעול אלא כדי לשמוע את נשימת התסיסה העדינה שאינה נשמעת בבית, ועל כן אינם יכולים להרדם בלעדיה.
וכעת המאמר עולה לאוויר, ואתם נזכרים שאין לכם יין מתאים לחג השבועות. הארוחה חלבית, וישנם יינות המתאימים למגוון סוגי גבינות. לפני שאתם באים לשאול, בדקו במטבח אם יהיו גבינות שמנות כגון גבינה צהובה מותכת או גבינות יבשות ומלוחות, או אולי גבינות קלילות. לכל סוג יש יין מתאים. אך אינכם חייבים להסתבך, שכן מה שכל אחד אוהב באופן אישי חשוב יותר מכל חוות דעת מקצועית. אין זו אשליה. כבר אמרו חז"ל כשם שאין פרצופיהם דומים כך אין דעותיהם שוות. היינן מציע את הממוצע, אך טעמו האישי של כל אדם הוא הקובע.
על כל פנים יש שפע גדול ברוך ה', וחבל שלא באתם כמה ימים לפני ערב החג. ועוד יש לזכור שחג השבועות צמוד לשבת. מתחילים במה שנותר מן החג, ואם יחסר ראוי שיהיו במזווה לפחות שני בקבוקים נוספים, כמובן לפי גודל השולחן ומספר הסועדים.
ובכל זאת, מי שעדיין לא הספיק להיערך, דלת החנות שלי פתוחה גם בערב החג. אפשר להיכנס בנחת, לשאול, לטעום, ולהצטייד ביין הראוי לכבוד היום הקדוש. יש מבחר גדול, יש יינות המתאימים לכל שולחן ולכל טעם, וכל אחד יוכל למצוא את מה שלבו חפץ בו.
כך תזכו לשמחת חג של תורה וחדוה, מן הכרם של מעלה ומן הכרם של מטה גם יחד.
לחיים, חג שמח שבת שלום
שרגא - אתר היין הכשר
Events Calendar
To Thursday 15 September 2016
יינות מיקבים ידועים ויקבי בוטיק קטנים
מופעי אמנות ייחודים, דוכני גבינות, שמני זית ושוקולד
להקת אטרף, סינגולדה וחברים,
חגיגה שמחה במתחם הקטר!
14-15 בספטמבר 2015
פסטיבל היין בבאר שבע יתקיים זו השנה הרביעית במתחם הקטר בעיר העתיקה, באר שבע. הפסטיבל יכלול טעימות של יינות מרתקים, חדשים ונדירים, הופעות ישראליות ומסיבה לטינית ויתקיים בימים רביעי וחמישי, 14 ו-15 בספטמבר 2016.
הפסטיבל משלב את פריחתם של יקבי הבוטיק, חוגג את זכייתם של מותגים ישראליים בתחרויות עולמיות ומזכיר את הפופולריות העולה של סיורים מודרכים ביקבים והופעתם של ברי יין ברחבי הארץ. השנה זה קורה שוב במתחם הקטר שבעיר העתיקה, בהובלת עיריית באר שבע ובהפקת אגף האירועים העירוני בחברת כיוונים.
המתחם נבחר במיוחד עקב יופיו הערכים ההסטוריים שהוא מייצג, שמעניקים נופך מיוחד לחוויית הבילוי באירוע. ראש עיריית באר-שבע, רוביק דנילוביץ': "מתחם תחנת הרכבת התורכית בבאר-שבע הוא אחד היפים והמרגשים במדינת ישראל. בשיתוף פעולה עם רכבת ישראל ומשרד התחבורה, שוקם נדבך היסטורי חשוב שהוקם על ידי השלטון העות'מני, ששלט בארץ, והוא עדות למרכזיותה של באר-שבע כעיר מחוז. מיזם זה מהווה חוליה אחת, בציר שיכלול רצף של מוזיאונים ומוקדי תרבות ואמנות ואחד מהעוגנים ההיסטוריים של העיר, שמסמלים את המורשת העמוקה של באר-שבע".
פסטיבל היין יכלול שפע של פעילויות, יקבים, דוכני גבינות, שמני זית ושוקולד שיוצבו לאורך המתחם. את חגיגות היום הראשון תפתח להקת "אטרף" שהתאחדה לאחרונה ותופיע עם להיטים שלא משאירים אף אחד אדיש, ולאחריה מסיבה לטינית עם Latin power – איטלו גונזלס ושבעה נגנים במופע חי על הבמה. ביומו השני של הפסטיבל יעלו על הבמה סינגולדה וחברים למופע של קלאסיקות גיטרה סוחפות.
מבקרי הפסטיבל ייהנו מברי יין בקונספטים שונים, יטעמו זנים ממגוון חלקות וכרמים של יקבים ויוכלו גם להפוך לטועמי יינות ולהביע דעה על יינות טרם צאתם לשוק, על יינות חדשים, מתיישנים ונדירים. כל אורח יוכל לבחור את סגנון הטעימה וסוג היין שיציף את לשונו בטעמים משכרים, באווירה המיוחדת שמציע מתחם הקטר החדש.
עבור אלה שאינם מכירים, מתחם הקטר הוא אתר תיירותי מיוחד המשתרע על פני כ- 7.5 דונם בתחנת הרכבת התורכית הישנה בשדרות טוביהו בבאר שבע. המתחם עבר תהליך חידוש ופיתוח ומהווה כיום מתחם לתרבות, פנאי ובילוי ייחודי בעיר העתיקה החדשה.
היקבים המשתתפים בפסטיבל השנה: יקב לביא, יקב אדיר, יקב טפרברג, יקבי כרמל, יקב תלמים, יקב רוג'ום, יקב גוש עציון, יקב דרימיה, יקב הר אדר, יקב רקנאטי, יקבי רמת הגולן, יקב דלתון, יקב צפרירים, יקב רד-פואטרי, יקב הר ברכה, יקב ברקן, יקב סגל, יקב גבעות, יקב נגב, נתיב היין, איש הפסיפלורה, יקב כינור דוד, ש.ע.ל רובין, יקב ירושלים.
הכניסה לאירוע בתשלום כניסה בסך 50 ₪ והיא מקנה כוס יין לטעימות בין הדוכנים
כרטיסים ניתן לרכוש בקופות האירוע

















